אחריות הקבלן לתכנון בחוזים של תכנון-ביצוע Design-Built
בשנים האחרונות החלו אחדים מנותני העבודה הגדולים במשק להוציא מכרזים בשיטת תכנון – ביצוע. חלק מן הרציונל במעבר לשיטה זו הינו נסיון להעביר לאחריות הקבלן גם את התכנון ובכך לחסוך את הצורך בטיפול בתביעות בגין שינויים כיוון שהקבלן אחראי לכאורה לתכנן את הפרוייקט במלואו, באופן שלא יידרשו בו עבודות נוספות ושינויים. במידה וכן נדרשים כאלו – מטילים על הקבלן את האחריות לתכנון השינויים הללו ולביצועם, כחלק מחובתו החוזית, ללא תמורה נוספת וללא התעסקות במו"מ כספי מייגע.
במספר מחלוקות שבין קבלן למזמין עבודה שהגיעו למשרדנו לאחרונה, הסתבר כי קבלנים רבים נטו לראות במחויבות החוזית שלהם מעין אחריות כוללת שאינה מאפשרת להם לדרוש תשלומים בגין עבודות נוספות בשום מקרה שהוא של חוזה תכנון ביצוע, על אף שהמציאות החוזית אינה כזו.
אביא להלן דוגמא – קבלן אמור היה לתכנן (תכנון מפורט) ולבצע גשר על פי תכנון מוקדם שנכלל במסגרת המכרז. בין השאר צריך היה לקבל את אישורן של כל הרשויות הרלוונטיות ושל מתכנן הגשר המקורי (זה שהכין את התכנון המוקדם עבור המזמין) , לתכנון שלו. תוך כדי תהליך התכנון העיר מתכנן המזמין הערות שונות לתכנון של מתכנן הקבלן אשר נאלץ לשנות את תוכניותיו בהתאם להערות אלו על מנת שיוכל לקבל אישור לתכנון שלו. לאחר שסרקנו את כל התכתובת הענפה שבין שני המתכננים (למעלה ממאתיים מיילים שהוחלפו במשך כשנה וחצי) הסתברו שתי עובדות חשובות. הראשונה – בתוך ה"הערות לתכנון" שהעיר מתכנן המזמין למתכנן הקבלן נכלל מספר גדול של דרישות אשר לא נזכרו כלל בתכנון המוקדם המקורי שלו ולפיכך הן מהוות שינויים ותוספות לחוזה של הקבלן ומגיע לו תשלום בגינם. העובדה השניה – כיוון שעיקר הערותיו של מתכנן המזמין נגעו לנושאים שלא נכללו במסגרת התכנון המקורי שלו, הרי שגם משך הזמן הנוסף שנדרש למתן הערות אלה, ולהטמעתן בתכנון הקבלן, חל על המזמין.
כיוון שמדובר היה ב"פינג פונג" שנמשך כשנה וחצי וגרם להתארכות ניכרת של משך הפרוייקט כולו, נילווה לו תשלום נכבד.