ניתוח תביעות לו"ז בשיטת TIA

December 17, 2017

בשנה האחרונה החלו מספר מזמיני עבודה לדחות תביעות לו"ז שהוגשו נגדם באמצעות הטענה שניתוח התארכות הביצוע על ידי הקבלן לא נעשה בשיטת TIA (Time Impact Analyze). טענת המזמין היתה ש-TIA מקובלת בעולם כשיטה הנכונה היחידה שבאמצעותה יש להגיש דרישות התארכות ביצוע וכי הגשה בשיטה אחרת איננה קבילה

כיוון שהטענה הזו היא מופרכת במרבית המקרים, וכיוון שהדרישה לניתוח בשיטת TIA מקפחת את הקבלן לעיתים קרובות במיליוני שקלים, חשוב לדעת את עובדות הבסיס אודותיה.

שיטת TIA נועדה לשמש לשם ניהול הפרויקט. העיקרון המנחה אותה הינו שבכל עדכון חודשי של לוח הזמנים  מבצעים ניתוח של השינויים שחלו בלו"ז וקובעים מי מהם באחריות הקבלן ומי באחריות המזמין. בגין עיכובי המזמין הקבלן זכאי להארכת משך ביצוע ובמידה ולא היו עיכובים מקבילים מצידו, הוא זכאי גם לתשלום תקורות. בגין עיכובי קבלן שלא היו עיכובי מזמין בקביל אליהם, זכאי המזמין לגבות קנסות פיגורים.

כך או כך – מידי חודש מתקיימת בחינה של העיכובים ומושגת הסכמה לגבי זהותו של האחראי להם. אם יש מחלוקת לגבי האחריות מחייבת שיטת TIA קבלה של החלטה על ידי צד ג' (מומחה חיצוני שאינו שייך לאף צד)  עוד באותו חודש. שיטה זו יוצרת בהירות לגבי עמידתו של הפרויקט בלו"ז (כי לא דוחים את כל הויכוחים לסוף) ומשמשת את המזמין ככלי לקבלת החלטה – האם וכמה שווה לו לשלם לקבלן תמורת החשה.

יש שלוש נקודות חשובות שעל קבלן לדעת בהקשר זה: האחת - קיימות בספרות המקצועית לפחות 12 שיטות שונות לניתוח לוחות זמנים ו-TIA  היא רק אחת מהן. השניה - שיטת TIA אינה מעוגנת במרביתם המוחלטת של החוזים בישראל ולכן המזמין אינו רשאי לכפות אותה. השלישית – לצורכי תביעות לו"ז – ההבדל החשוב בין ניתוח לפיTIA  לבין ניתוח בשיטות אחרות המקובלות בארץ (בעיקר שיטת IAP - Impacted As Planed) הינו שבניתוח לפי TIA  מפחיתים את עיכובי הקבלן מעיכובי המזמין ואילו ב-IAP  לא. ההבדל בין שתי השיטות יכול, לכן, להניב הבדל של חודשים ארוכים באורכת הביצוע המגיעה לקבלן ולכן חשוב ביותר שיברר היטב לאיזו שיטת ניתוח הוא מחוייב לפי החוזה.

בכתבה הבאה - מה לעשות אם החוזה מחייב אותך לניתוח לו"ז בשיטת TIA?

Please reload

מה חדש?

רוצים להישאר מעודכנים ולהיות הראשונים לדעת כשעלה מאמר חדש?

Please reload

rakia-eng.co.il

Design by UL-UX