מאמרים

April 23, 2018

חלוקת אחריות וסיכונים בין קבלן, מזמין, מתכננים ומנהל פרויקט - קביעת גבולות האחריות לתכנון, גאולוגיה, ממצאים בתת הקרקע ועוד נושאים רבים, וחלוקתם בין שותפי הפרויקט

ניהול הזמן בפרויקט -  איזה לוח זמנים צריך לבנות? איך לקשור אותו אל החוזה ואל הניהול השוטף של הביצוע? איך לגרום לכל המשתתפים בפרויקט להתאמץ על מנת לסיים בזמן? איך לחשב את אורכות הזמן המגיעות לקבלן? איך לשלם בגין שינויי לו"ז, החשת ביצוע, וירידת תפוקות עבודה? מה הם שינויים, תוספות ושיבושים ומה ההבדלים ביניהם?

שימוש בשיטת COC להשאת ערך הפרויקט - ניהול המכרז וחיי היום יום של הפרויקט תחת מערכת חוזית המכוונת לתגמל את כל משתתפי הפרויקט בגין קידומו והשלמתו.

ניהול שינויים ושיבושים - הגדרתם של שינויים ושיבושים, המקרים בהם יש לשלם בגינם והואפנים באמצעותם יש לתמחר את עלויותיהם.

פתרון מחלוקות - שימוש בשרותי מומחה מלווה לשם פתרון מחלוקות תוך כדי הביצוע ללא הזקקות לבתי משפט.

הגשת חשבונות ובדיקתם - איך נדרש להגיש חשבון שניתן לבדוק ולאשר בקלות, תוך הקטנת מספר ההשמטות, הטעויות והעבודה המושקע...

January 2, 2018

איך לסיים פרויקט במועד? איזה לוח זמנים צריך לבנות? איך לקשור אותו אל החוזה ואל הניהול השוטף של הביצוע? איך לגרום לכל המשתתפים בפרויקט להתאמץ על מנת לסיים בזמן? איך לחשב את אורכות הזמן המגיעות לקבלן? איך לשלם בגין שינויי לו"ז, החשת ביצוע, וירידת תפוקות עבודה? מה הם שינויים, תוספות ושיבושים ומה ההבדלים ביניהם?

מפרט זה מציע תשובות מפורטות לכל השאלות הללו אך הוא בבחינת טיוטה להערות הציבור ואיננו מוצר מוגמר.

לאחר הטמעת הערותיכם יפורסם מפרט זה כ"מפרט מומלץ" אשר נציע למזמיני עבודה לאמצו.

נודה להערות ציבור המהנדסים ומנהלי הפרויקטים לגבי כל נושא הנזכר כאן. אנא רישמו את הערותיכם במקום המיועד לתגובות  בתחתית דף זה, כדי שגם אחרים יוכלו לראות אותן ולהתייחס אליהן. מי שרוצה להגיש מסמך הערות ארוך יכול לשלוח אותו במייל אלי, אסף מורג, לכתובת שמופיעה בלשונית "צור קשר". כדי למנוע שגיאות ואי הבנות - בעת שאתם מעירים הערות - אנא רישמו את מספר הסעיף שאליו אתם מתייחסים.

תודה מראש על עזרתכם.

אסף מורג

December 29, 2017

  • פרויקט מפרטי ניהול החוזה

    • פרויקט מפרטי ניהול החוזה הינו מיזם פרטי של חברת רקיע הנדסה ותשתית (1994) בע"מ, אשר נועד למלא חוסר הקיים במרבית החוזים הקבלניים בישראל. בעוד שמרבית החוזים מכילים עושר של מפרטים המגדירים כיצד יש לבצע עבודות פיזיות כמו יציקת בטון או הידוק עפר, חסרות בהם הוראות המבהירות כיצד יש לנהל את החוזה עצמו. מדובר במגוון גדול של נושאים אשר יש להם השפעה מכרעת על ניהול הפרויקט, הצלחתו, משך הביצוע שלו, איכותו ורווחיותו.

    • בתפקידנו הנוכחי כיחידה ההנדסית של חברת נתיבי ישראל אנו נדרשים לענות כמעט מידי יום על שאלות רבות אשר אין להן תשובות במסגרת החוזים הקיימים. הפתרונות שאנו נותנים וההחלטות שאנו מקבלים יוצרים מציאות חוזית דה פקטו. על מנת להפוך את המציאות החוזית הזו לשקופה, ניתנת לביקורת ויעילה, החלטנו לכתוב את הכללים לפיהם אנו פועלים, לפרסמם ולבקש את הערות הציבור עליהם, ולאחר הטמעתן של ההערות שימצאו מוצדקות, לפעול להפיכתם של מפרטי ניהול החוזה לחלק מהמסגרת החוזית שבתוכה מתנהלת הוצאתם לפועל של פרוי...

December 17, 2017

הכפלת הרווחים הקבלניים באמצעות ניהול שינויים מקצועי 

ניהול חריגים, תביעות ודרישות הנדסיות תחת שיטות התקשרות שונות

מאת: אסף מורג

מאמר זה הוא תקציר של הרצאה שהוצגה בכנס המהנדסים 2008

למה חשוב לנהל שינויים?

כדי להבין למה חשוב לנהל שינויים כדאי להכיר את "מספרי האצבע" הבאים:

· היקף השינויים בפרוייקט ממוצע עומד על כ-20% מהשווי הכספי של החוזה לביצוע אותו פרוייקט.

· בגלל התחרות על המחירים המתקיימת במכרז עומד שיעור הרווח הממוצע של הקבלן הזוכה על כ-3% מערך הצעתו.

· שיעור הרווח הגלום בפקודת שינויים הנעשית לאחר המכרז בתנאי מו"מ כאשר המזמין הוא כבר ”לקוח שבוי“ הינו בממוצע כ- 20%.

משלושה נתונים אלה נובע כי בפרוייקט "ממוצע" גלום בשינויים יותר רווח מאשר בכל שאר הפרוייקט יחד!!!

(החשבון הוא פשוט:   20% רווח * 20% מערך הפרוייקט > 3% רווח * 80% מערך הפרוייקט )

במילים אחרות:

רווחיותו של קבלן תלויה בעיקר ביכולתו לנהל את השינויים בין דרישות החוזה לדרישות הביצוע!!!

משום כך נודעת חשיבות עצומה לניהול מקצועי של השינויים, הלוקח בחשבון את שיטת ההתקשרות העומדת בבס...

December 17, 2017

מה הם שינויים בחוזה?

בחוזים "רגילים" ו"פשוטים", כמו חוזים לקניית דירה, מכירת רכב, וכדומה, מניחים ומקווים שני הצדדים בעת חתימתם על החוזה, שהם ימולאו ככתבם וכלשונם על ידי הצד השני. בניגוד לכך, חוזים הנדסיים הינם חוזים בהם ידוע לצדדים מראש כי על מנת שחוזה "יעשה את עבודתו" כראוי, יהיה צורך לשנות אותו עוד מספר פעמים, גם לאחר שכבר נחתם.

  העובדה שהחוזה כבר נחתם, והוא מהווה כלשון החוק "גמירות דעת של הצדדים להיכנס בהסכם", אין פרושה שההסכם הינו נקי משגיאות ומסתירות פנימיות, וכי הוא "מכסה" את כל התחומים הדרושים עד להשלמת הביצוע. נהפוך הוא - כיוון שחוזים הנדסיים הינם על פי רוב מסמכים עבי כרס, המכילים מספר גדול של שרטוטים, מפרטים, תנאים חוזיים ונספחים טכניים שונים, אשר נכתבו על ידי מספר גדול של מומחים שונים, כמעט אי אפשר להימנע מהימצאות שגיאות וסתירות ביניהם. שגיאות וסתירות אלו גורמות למצב בו תכולת העבודה שעל הקבלן לבצע איננה מוגדרת היטב. ברגע בו נוצר ספק לגבי תכולת העבודה, יוכל הקבלן לבקש (ואף לקבל…) תוספות תשלום עבור ביצוע אותם חלקים שלא...

December 17, 2017

הן בישראל והן בעולם, כמעט ולא קיימים חוזי קבלנות של עבודות ציבוריות המתמחרים את ערכו הכספי של הזמן בצורה ראלית, ורק בחלק קטן מאוד של הפרויקטים, דואגים מזמיני העבודה להוסיף סעיף תשלום לקבלן עבור זרוז קצב הביצוע.

התוצאה של חוסר תשומת הלב הזו לערכו הכספי של הזמן בעבודות ציבוריות גדולות עלולה לא פעם לעלות בערכה על שווי הפרויקט כולו, כפי שנראה בדוגמה הבאה:

פרויקט נתב"ג 2000 כוון במקורו להיות מוכן לקראת שנת הצליינות הגדולה הצפויה החל מחודש ינואר 2000. לשם כך היה עליו להתחיל בשנת 1996 לכל המאוחר. בגלל ויכוחים ארוכים עם בעלי הקרקעות שעליהן צריך היה להיבנות (אשר ספק אם מי שניהל אותם הביא בחשבון את עלות התמשכותם) הפרויקט התחיל בפועל בקיץ 1998.  כיוון שבמועד הזה  כבר היה ברור שבית נתיבות חדש בשנת 2000 לא יהיה, צומצמו הציפיות  והוגדרה דרישה צנועה יותר: במקום ראשית ינואר - ראשית מאי, ובמקום טרמינל שלם פעיל - רק חלק מרחבות החניה של המטוסים נדרשו להיות פעילות.

הרציונל מאחורי הגדרת הדרישות הצנועה לכאורה, היה בכך שתנועת המטוסים בשנת 200...

December 17, 2017

מהם מכרזי מחירון ומדוע משתמשים בהם?

בשנים האחרונות הולך ומתפשט בארץ השימוש במכרזים מבוססי מחירון אשר בהם נקבעים מחירי היחידה על ידי המזמין ואילו הקבלן נדרש רק להציע הנחה כוללת על מחירי המזמין.

יעודם המקורי של מכרזי המחירון היה לקבוע מחירי שוק תחרותיים לעבודות קטנות מאוד אשר תכולתן הינה בלתי ידועה מראש (כמו עבודות אחזקה ושיפוצים) ואשר ביצוען נדרש בטווחי זמן קצרים אשר אינם מאפשרים עריכת מכרז לכל עבודה בנפרד. במקרים כאלה מאפשר מכרז המחירון לקבוע מחירים אחידים עבור כמות גדולה של עבודות קטנות, וכך לחסוך את עלויותיהם של מכרזים נפרדים לכל עבודה קטנה ואת משך הזמן הנדרש לעריכתם. אמנם, מחיר היחידה המתקבל במכרזים אלה אינו אופטימלי, אך כאשר מביאים בחשבון כי במקרים של עבודות קטנות מאוד יכולה עלות עריכת המכרז להגיע לעשרות אחוזים מערך העבודה, קל לראות כי הנזק שבמחירי יחידה לא אופטימליים הינו פחות מהתועלת שנובעת ממניעת הצורך במספר גדול של מכרזים נפרדים.

אלא שבארץ יושמו בשנים האחרונות מכרזי המחירון גם למקרים בהם אין להם כל יתרון, ולעומת זאת – הם...

December 17, 2017

על פי רוב אנשי הבקרה בחברות קבלניות (באותן חברות בהן יש מחלקה כזו...) הם אלה שבאים בסוף הפרוייקט ומספרים למנהל הפרוייקט כמה הוא הפסיד (או, במקרה הטוב – כמה הוא הרוויח...).
בהמשך - הם אלו האחראים להצביע על האשמים בהפסד (או ברווח הקטן מידי).
ברקיע אנו סבורים שהמידע הזה איננו מידע מועיל ולפיכך קונספט הבקרה שאותו אנו מציעים עוסק אך ורק בנתונים המאפשרים שיפור תוצאות עיסקיות בזמן אמת.
על מנת להשיג זאת ממוקדת הבקרה שלנו בנושא עיקרי אחד בלבד: ניהול ובקרת חוזים ושינויים חוזיים.
הסיבה לכך היא פרוזאית - שינויים חוזיים הם המקור למרבית הפסדיו של קבלן – כאשר אין הם מנוהלים כיאות, והם אף המקור למרבית רווחיו – כאשר הם מנוהלים היטב. הדבר נובע מכך שכאשר קבלן נאבק על זכייה במכרז הוא מכליל בתמחירו שיעור רווח קטן מאוד, כיוון שאחרת – לא יזכה בעבודה. לעומת זאת – כאשר קבלן מבצע עבודה נוספת, הוא מתמחר אותה בתנאי מו"מ אל מול "לקוח שבוי" ויכול לזכות בשיעור רווח גדול בהרבה. כתוצאה משיעור הרווח הזעום המתקבל מביצוע עבודות החוזה, כל תוספת או שינוי שעל הקבלן...

December 17, 2017

בכתבות קודמות הסברתי את החסרונות לקבלן של ניתוח לו"ז בשיטת TIA ואת החשיבות בהמנעות ממנה כשאינכם מחוייבים לה. אבל – כיוון שכבר התחילו להתפרסם בארץ חוזים שמחייבים ניתוח לו"ז בשיטת TIA כדאי להכיר אותה וללמוד כיצד להתנהל לפיה:

שיטת TIA מחייבת הכרעה חודשית לגבי עיכובי הקבלן ועיכובי המזמין. במילים אחרות – היא מחייבת את הצדדים להגיע להסכמות כל חודש על אחריותו של כל אחד לפיגורים. אם נפל בחלקכם מנהל פרוייקט שמוכן לקחת אחריות – אשריכם. זה יכול להוביל לשיתוף פעולה אשר ימנע הרבה עיכובים עתידיים.

על פי הספרות העולמית – במקרה שאין הסכמה על האחריות לעיכוב מומלץ (אבל לא מחוייב) לקבל הכרעה של צד שלישי בלתי תלוי.

אם המזמין יסרב להכרעה כזו – מומלץ לקבלן להתנהל כאילו היא הוכרעה לטובתו – כלומר – להמשיך להפיק לוחות זמנים חודשיים התואמים את עמדתו ולהוציא סיכום חודשי המסביר את העיכובים ואת האחריות להם כפי שהוא מבין אותה.

בשיטת TIA אינכם יכולים להרשות לעצמכם לפגר אחרי לוח הזמנים שלכם, גם אם המזמין מפגר אחרי מחויבויותיו שלו. פיגור כזה עלול להתקזז עם פיגורי...

December 17, 2017

בשנה האחרונה החלו מספר מזמיני עבודה לדחות תביעות לו"ז שהוגשו נגדם באמצעות הטענה שניתוח התארכות הביצוע על ידי הקבלן לא נעשה בשיטת TIA (Time Impact Analyze). טענת המזמין היתה ש-TIA מקובלת בעולם כשיטה הנכונה היחידה שבאמצעותה יש להגיש דרישות התארכות ביצוע וכי הגשה בשיטה אחרת איננה קבילה

כיוון שהטענה הזו היא מופרכת במרבית המקרים, וכיוון שהדרישה לניתוח בשיטת TIA מקפחת את הקבלן לעיתים קרובות במיליוני שקלים, חשוב לדעת את עובדות הבסיס אודותיה.

שיטת TIA נועדה לשמש לשם ניהול הפרויקט. העיקרון המנחה אותה הינו שבכל עדכון חודשי של לוח הזמנים  מבצעים ניתוח של השינויים שחלו בלו"ז וקובעים מי מהם באחריות הקבלן ומי באחריות המזמין. בגין עיכובי המזמין הקבלן זכאי להארכת משך ביצוע ובמידה ולא היו עיכובים מקבילים מצידו, הוא זכאי גם לתשלום תקורות. בגין עיכובי קבלן שלא היו עיכובי מזמין בקביל אליהם, זכאי המזמין לגבות קנסות פיגורים.

כך או כך – מידי חודש מתקיימת בחינה של העיכובים ומושגת הסכמה לגבי זהותו של האחראי להם. אם יש מחלוקת לגבי האחריות מחייבת שיטת TIA...

Please reload

מה חדש?

רוצים להישאר מעודכנים ולהיות הראשונים לדעת כשעלה מאמר חדש?

Please reload

rakia-eng.co.il

Design by UL-UX