גבולות האחריות בין הקבלן למזמין

הגבול שעד אליו חלה אחריותו של המזמין בפרוייקט, ושממנו והלאה – היא חלה על הקבלן, הינו נושא לויכוח מתמיד בין קבלנים למזמיני עבודה כיוון שהוא מגדיר האם הקבלן זכאי לתשלום עבור "עבודות נוספות ושינויים" או שלא.

שרשרת של דוגמאות לויכוחים הללו ולמשמעותם הכספית העצומה, מצאנו בפרוייקטי ההפרדה המפלסית של רכבת ישראל, עליהם ברצוני לספר כאן.

בשנת 2003, לאחר מספר תאונות רכבת קשות, הורה שר התחבורה לרכבת ישראל להקטין באופן דרסטי ומהיר את מספר התאונות בין רכבות לכלי רכב, באמצעות בניית הפרדות מפלסיות בין המסילות לכבישים החוצים אותן.

כתוצאה מדחיפות העניין לא ניתן לרכבת לבצע הליך תיכנוני רגיל, אשר צפוי היה לארוך זמן רב והיא הוציאה בשנים 2005-2008 מכרזים לביצוע עשרות הפרדות מפלסיות אשר תכנונן ואישורן נעשה בדרכי קיצור שונות (ולעיתים גם משונות) תוך שימוש בהליך מזורז באמצעות הועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). המוצר הסופי היה לעיתים קרובות תיכנון בלתי גמור, שלא עבר תאום עם בעלי התשתיות השונים ולא אושר על ידם. בחלק ניכר מהמקרים לא נגמרו גם ההליכים הסטוטוריים של קבלת מקרקעי הפרוייקט לידי הרכבת ובאחרים לא היתה לפרוייקט תוכנית מאושרת ולעיתים אף לא תב"ע מאושרת, כאשר הוציאה הרכבת את הפרוייקטים למכרז. במספר מקרים הסתבר מאוחר יותר כי אפילו מחלקות שונות ברכבת עצמה אינן מסכימות עם תכנון המכרז ובלחצן נאלצו הפרוייקטים לחזור שוב ושוב לשולחן השרטוט.

בחלק גדול מהמקרים נמשך הפרוייקט פי שניים ואף פי שלוש וארבע מהמשך שיועד לו בחוזה, תוך שהוא מייצר עלויות גדולות לקבלנים המבצעים. הרכבת מצידה ניסתה באופן עיקבי להטיל את האחריות לפיגורים ולשינויים על הקבלנים, תוך שהיא מצביעה על פסקה חוזית הקובעת כי התאום עם בעלי התשתיות הסמוכות הינו חובתו של הקבלן.

כיוון שהנסיון להחליף בין חובת תאום הביצוע, המוטלת על הקבלן, לבין חובת תאום התכנון, המוטלת על המזמין, הינו נסיון שחזר על עצמו באופן עיקבי במרבית פרוייקטי הרכבת בהם טיפלנו (ולא רק בהם) מצאתי לנכון ליידע את ציבור הקבלנים כי ההפרדה הזו הינה חד משמעית, ושורשיה נמצאים לא רק בחוזי העבודה השונים, אלא אף בחוק החוזים, בחוק החוזים הקבלניים, בחוק המכרזים, ובפסיקה.

בכל המקרים בהם טיפלנו (לעת עתה – ללא יוצאים מן הכלל), שילמה הרכבת לקבלן מיליוני שקלים (בדרך כלל – בין 5 ל-15 מיליון בכל פרוייקט) מעבר למה שהיתה אמורה לשלם על פי כתב הכמויות החוזי, כתוצאה מאחריותה לתכנון ולתאומו.